פרשת עקב – תחת זכוכית מגדלת

דברים

עקב

תחת זכוכית מגדלת

כיושבי הארץ, אזרחי מדינת ישראל, אנו נתקלים פעמים רבות ביחס מפלה מצד אומות העולם האחרות. דברים שבשגרה הם, שעל סטייה קלה ממה שנחשב בעיני העולם מוסרי, אנו חוטפים גינויים חמורים, עד כדי נסיונות החרמה, כאשר בעת ובעונה אחת ישנה התעלמות מןהשכונה בה אנו חיים, המלאה במעשים איומים פי כמה וכמה בחומרתם ובהיקפם.

אנו נוטים לפטור מקרים אלה בקביעה שהם נובעים מאנטישמיות. סביר להניח כי הסבר זה נכון במקרים רבים מאוד, אלא שנראה שהוא אינו שלם. ננסה להביא ממד נוסף בעניין מפרשתנו.

משה רבנו ממשיך בהכנת עם ישראל לכניסה לארץ. הוא מפליג במעלות ארץ ישראל ומשווה אותה למדבר ולמצרים. בין השאר הוא אומר:

כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:

מהי תכלית דרישת הקב"ה את הארץ, ומה מחפשות בה עיניו ? בכך חלקו המפרשים. רש"י אומר:

תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ לראות מה היא צריכה ולחדש לה גזרות, עתים לטובה עתים לרעה

אלא שרש"י מודע לקושי שבפירוש זה, שהרי השגחת הקב"ה איננה מיוחדת לארץ ישראל בלבד, אלא היא חלה על כל העולם. לכן הוא מוסיף ואומר על תחילת הפסוק:

והלא אף כל הארצות הוא דורש, שנאמר (איוב לח, כו) לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ ? אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה:

כלומר, לדעתו ארץ ישראל היא המרכז שדרכו מנהל הקב"ה את העולם. אך על פירוש זה צריך לשאול בלשון התלמוד "למאי נפקא מינה", כלומר מה יוצא לנו מזה ? למה חשוב לנו לדעת כיצד ודרך איפה מנהל הקב"ה את העולם ?

פירוש אחר לחלוטין מופיע בדברי החזקוני:

דֹּרֵשׁ אֹתָהּ לפקוד את יושביה ולדקדק את מעשיהם.

לפי פירוש זה, אין מדובר כאן במה שהקב"ה נותן לנו, אלא במה שהוא דורש מאיתנו. התפיסה העומדת בבסיס הפירוש הזה היא שחיינו בארץ ישראל אינם בבחינת מתנה אלא בבחינת משימה. אנו נמצאים כאן על מנת לפתח חברת מופת שתקרין כלפי פנים וגם כלפי חוץ (אור לגויים) רמה מוסרית גבוהה. הקב"ה ששם אותנו כאן, משגיח על ביצוע המשימה, ועיניו נמצאות כאן בארץ כדי לוודא זאת בכל זמן.

מכאן, שהדרישה המוסרית הגבוהה יותר הנדרשת מאיתנו, אינה רק פרי אנטישמיות (שגם היא ודאי שותפה) אלא הבנה במודע או שלא, שעם ישראל, ובפרט בארץ ישראל, נדרש ליותר.

כאן ניתן לשלב את דברי רש"י במובן קצת שונה: כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה – כלומר, גם המבקרים מבחוץ, צריכים להפנים שהנדרש מעם ישראל, אמור להגיע דרכו לכל העולם, ולכן מופנית התביעה בסופו של דבר גם אליהם.

אם נחיה בתודעה כזו, נוכל לקבל בהבנה גדולה יותר את הביקורת (עד גבול מסויים של הגיון), ולהשתמש בה כדי לתבוע מעצמנו רמה גבוהה, לא רק של טכנולוגיה, אלא גם של מוסר.

שבת שלום

יעקב (יוקי) מאיר

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0