פרשת כי תבוא – הסכת ושמע

דברים

כי תבוא

הסכת ושמע

אסרטיביות ודעתנות הן שתי מילים הזוכות לפופולאריות רבה מאוד בחברה בה אנו חיים. מי שאינו מחזיק בשתי התכונות הללו, נחשב מסכן ("נעביך" באידיש) וקורסים רבים מציעים לו לשנות את עצמו ולקנות את התכונות הכל כך נחוצות הללו. הביטוי שלהן הוא בדרך כלל בשיסוע העומד מולך בבליץ של שאלות, כאשר אתה מכריע אותו בזמן קצר מאוד בנימוקים מוחצים.

התורה לעומת זאת, מסרטטת דמות אידיאלית שונה, המבוטאת לפי פירוש חז"ל במילים "הַסְכֵּת וּשְׁמַע" המופיעות בפרשתנו.

התלמוד מפרש את המילים הללו כך:

"הסכת ושמע ישראל" – הס ואחר כך כתת. כמו שאמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה. (מסכת ברכות דף סג עמ' ב)

כדי להבין את כוונת התלמוד, נלמד את פירושו של דון יצחק אברבנאל למשנה מפרקי אבות:

שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא

בניגוד לרמב"ם המפרש שהמדובר הוא בהימנעות מדיבורים בעניינים מזיקים או לא מועילים, הרי האברבנאל מפרש שכל המשנה מדברת בלימוד תורה.

אם כך, כיצד יתכן שהמשנה ממליצה לשתוק ? מה יכול להיות רע בדיבור בדברי תורה ?

האברבנאל מתאר תמונה מוכרת של תלמיד היושב לפני הרב או המורה, ודרוך כקפיץ כדי לשאול שאלה. ברגע שהרב מספיק לומר מילים ספורות, כבר מרים התלמיד את האצבע (או במקרים גרועים יותר, מתפרץ) ושואל ומקשה על דבריו.

בדרך כלל אנחנו נוטים להעריך מאוד תלמידים מסוג כזה. ההתנהגות הזו מרמזת על עניין, חשיבה עצמית וחוסר קבלה אוטומטית אפילו של דברים הנאמרים על ידי המורה.

אך לאן מובילה הדרך הזו ? בדרך כלל לא רחוק מדי. טווח הידיעה הנרכש בשיעור כזה הוא מצומצם מאוד, והוא נסוב בד"כ על התקפות קצרות מועד והגנות שאינן מתפתחות לשום מקום. בסופו של שיעור, כבש לו התלמיד את מקומו כדעתן, אך דעת רבה לא נוספה בו.

כדי לאפשר לימוד אמיתי, על התלמיד לכבוש את יצר ההתנצחות שלו, עד שיבין את מלוא היקף דבריו של המורה, ואז, ורק אז, יתחיל לשאול שאלות, שממילא יהיו מבוססות ומעמיקות הרבה יותר.

על כך אומרת המשנה, לפי פירושו של האברבנאל, "ולא מצאתי לגוף[1] טוב משתיקה".

זוהי גם כוונתו של התלמוד בפירושו למילים "הסכת ושמע" – "הס" = שתוק, עד שתבין את עומק הדבר הנאמר, ורק אחר כך "כתת" התחל לפרק אותו ולהקשות עליו קושיות. מהלך כזה מראה כמובן את הרצון של התלמיד ללמוד, ולא רק להראות את חכמתו.

הגיע הזמן שנתחיל להקפיד לעבוד לפי הסדר, ונחליף את הפופוליטיקה הצעקנית, בלימוד ובהקשבה, בכל תחומי הדעת והחיים.

שבת שלום

יעקב (יוקי) מאיר

[1] לפי פירושו, המילה "גוף", משמעה "תלמיד"

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0