פרשת בראשית – צלם א-להים

בראשית

בראשית

צלם א-להים

בשנת תשז' (47) כאשר עמד דוד בן גוריון, בפני ועדת האו"ם שדנה בעניין ארץ ישראל, הוא מנה את עקרונות היסוד עליהם נבנה עם ישראל:

זוהי אומה אקסקלוסיבית בחייה הפנימיים, בדבקותה בהיסטוריה שלה, במסורתה הלאומית ובדתה, ואוניברסלית מאוד ברעיונותיה הדתיים והמוסריים-חברתיים. הורו אותנו שיש אל אחד בעולם; שהמין האנושי אחד ומאוחד הוא, משום שכל אדם נברא בצלם הא-לוהים;

המקור לקביעה זו, הוא בפרשת השבוע שלנו, והיא מצוטטת פעמים רבות לצרכים מגוונים.

אך מהו בעצם אותו "צלם א-להים", שבו נבראנו כולנו ? מה יש בכל אחד מאיתנו, המשותף לנו ולא-להים ? בשאלה זו התחבטו הוגים בכל הדורות, ורבים מהם הציעו תשובות פילוסופיות מעמיקות. הפעם נלך לאורו של הרב אליהו דסלר[1], בספרו "מכתב מאליהו", המציע הסבר פשוט ביותר, אך בעל השלכה מעשית מאוד על חייו של כל אחד מאיתנו.

כאשר ברא א-להים את האדם, עשהו לנותן ונוטל[2]

חייו של כל אדם מתחלקים למעשים בהם הוא נותן ומעניק לאחרים, ולכאלה בהם הוא פושט את ידו כדי לקבל. הגישה ה"מסחרית" בחיים מעודדת את האדם להגדיל את הקבלה ולהקטין את הנתינה, כך יצא האדם וידו על העליונה, ויצליח לרשום בשורה המסכמת רווח אמיתי.

אך הרב דסלר משקיף על החיים מזווית אחרת לחלוטין:

כח הנתינה הוא כח עליון ממדות יוצר הכל ברוך הוא, שהוא מרחם ומטיב ונותן מבלי קבל דבר בתמורה … וככה עשה את האדם ככתוב "בצלם א-להים עשה את האדם", כי יוכל לרחם ולהטיב וליתן2

הקב"ה הוא הנתינה בהתגלמותה. הוא עצמו אינו זקוק לקבל מאומה[3], ועוסק בנתינה, ללא אינטרס אישי.  האדם איננו מסוגל, כמובן, להגיע לדרגה כזו, אך יכול לשאוף להתקרב אליה, על ידי עיסוק בנתינה במידה מרובה יותר מן הקבלה שהוא מקבל.

כלומר, מי שרוצה לממש את צלם א-להים שבקרבו, צריך לעסוק בנתינה מרובה.

אגב, גם הקבלה, יכולה לההפך לפי הרב דסלר לחלק אינטגרלי מן הנתינה. מי שבוחר למשל, לפרנסתו, במקצוע של נתינה (רופא, עובד סוציאלי, מורה וכדו'), ורואה בו ייעוד, הופך גם את המשכורת ממקצוע זה לחלק מן הנתינה, שהרי היא זו המאפשרת לו להמשיך ולחיות חיי נתינה.

צלם א-להים הוא הכח המניע אותנו להשקיע בדאגה לשלומו ורווחתו של האחר, ומנחה אותנו לשאוף לחיים בעלי נתינה מרובה.

שבת שלום

יעקב (יוקי) מאיר

 [1]תרנב'-תשיד' (1892-1953). מן הרבנים המפורסמים של תנועת המוסר. שימש כמשגיח בישיבות באנגליה ובישראל.

[2] מכתב מאליהו, "קונטרס החסד", כרך א' עמ' 32

[3] גם המצוות שאנו מצווים לקיים, לא נועדו לספק את צרכיו של הקב"ה, אלא כדי לאפשר לנו להביע את תודתנו.

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0