פרשת חיי שרה – בכל, מכל, כל

בראשית 

חיי שרה 

בכל מכל כל 

בפרשת השבוע אנו מוצאים אמירה מעניינת לגבי אברהם אבינו לעת זקנתו: 

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: 

אנו יודעים כי אברהם היה ברוך, אך המילה בַּכֹּל, נראית קצת מוגזמת. המילים הללו נאמרות בתורה כפתיחה לסיפור על מציאת השידוך ליצחק. כלומר, כאשר התורה אומרת שאברהם בורך בכל, יצחק עדיין לא התחתן. כיצד ניתן לומר אם כן שאברהם בורך בכל ? עד כדי כך השאלה מציקה, שחלק מחז"ל הוציאו את המילה מפשוטה וקבעו (מסכת בבא בתרא דף טז:): 

בת היתה לו לאברהם וּבַכֹּל שמה 

ננסה הפעם למצוא פירוש אחר, המופיעה בדבריו של רבי צדוק הכהן מלובלין. אך לפני כן, נשים לב לביטוי מוזר בברכת המזון: 

הרחמן הוא יברך אותי ואת … כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כן יברך אותנו כלנו יחד בברכה שלמה ונאמר אמן 

מה פירוש הביטוי בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל ? המדובר הוא באוסף של שלש מילים הלקוחות משלשה פסוקים שונים, שכל אחד מהם עוסק באחד מן האבות. הראשון בַּכֹּל הוא מפרשת השבוע שלנו כלעיל. 

השני בפרשה של השבוע הבא תולדות – 

וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה … וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: 

והשלישי בפרשת וישלח – 

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב … קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱ-לֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל … 

על רקע היכרות עם חייהם הלא פשוטים תמיש של האבות, מה הוא אותו הכֹּל בו בורכו שלשתם ?  

לרבי צדוק הכהן מלובלין ישנה תשובה מעניינת –האבות בורכו בכך ששמרו שבת.

אלא שלא כל כך ברור כיצד שמירת השבת הופכת את האבות להיות מבורכים בכֹל ? 

כדי להבין את דבריו של רבי צדוק, ננסה לתאר את רגעי ההכנה לשבת בבית טיפוסי. 

כל השבוע אנחנו מתרוצצים במרדף אחרי מה שנדמה שחסר לנו. אנחנו עובדים כדי להשיג יותר, כדי לקבל את מה שאין לנו. בדקות לפני כניסת שבת הקצב רק מתגבר, ואנו אחוזי תזזית לסיים בזמן, ממש עד הדקה של הדלקת נרות … 

אבל מייד אחר כך התחושה משתנה מן הקצה אל הקצה. בשבת התחושה היא שכל מלאכתו של אדם היא עשויה, ולכן הוא לא צריך יותר כלום. מייד כשנכנסת שבת, אנחנו נחים, מפסיקים לרוץ, מה שיש יש, ומה שאין, אנחנו פשוט לא צריכים עוד. זו הרגשה שחז"ל קראו לה "מעין עולם הבא" (בעולם הבא אי אפשר להשיג יותר ממה שיש). 

זוהי כנראה הכוונה של התורה בכך שהיא אומרת וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. אין צורך לחפש מהו אותו הדבר הנקודתי בו בורך אברהם. הוא בורך בַּכֹּל, כלומר באותה התחושה שיש לו הכל, לא חסר לו כלום. כך מבין רבי צדוק הכהן גם את תחושתם של שאר האבות. אין זה משנה האם היה להם הכל או לא, הם חיו בתחושה של שבת, מעין עולם הבא – לא חסר לי כלום. 

בברכת המזון אנחנו מבקשים מן הקב"ה שיתן לנו חיים טובים כמו אברהם, יצחק ויעקב – בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, חיים כאלה שנרגיש שיש לנו הכל, ולא איכפת לנו מה יש לאחרים, וכך נחיה עוד בעולם הזה, ממש כמו בגן עדן. 

שבת שלום 

יעקב (יוקי) מאיר 

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0