פרשת תולדות

בראשית

תולדות

מלמעלה ומלמטה

נתחיל הפעם בשאלת טריויה – כיצד קשור אשר צבי גינצבורג לפרשת השבוע ? נסו רגע לפתור. אם הצלחתם לפתור, יתכן שאינכם מסכימים לפירוש רש"י. מה הקשר ? עוד רגע.

בפרשת השבוע שלנו אנו עוקבים אחרי יצחק ורבקה, ההולכים לגרר בעקבות הרעב בארץ. יצחק, הידוע בכך שהוא הולך כמעט תמיד בעקבות אביו, חושש מכך שיהרגו אותו כדי לקחת את אשתו טובת המראה, ולכן מספר לאנשי המקום שהיא אחותו.

במפתיע, הפעם אף אחד אינו לוקח אותה (לעומת שתי הפעמים בהן השתמש אברהם בטריק הזה), אולי כזיכרון כואב מן התוצאות של הפעמים הקודמות. אלא שאבימלך מלך גרר, עוקב אחרי יצחק ורבקה, והוא מגלה מהר מאוד, כי הם מתנהגים כזוג נשוי לכל דבר. בעקבות כך:

וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר: אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא ? !

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק: כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ !

וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ: מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ ?? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם !!

מה פירוש הביטוי אַחַד הָעָם המופיע כאן בדבריו של אבימלך ? המפרשים נחלקו בכך.

כרגיל, הפירוש המפורסם הוא של רש"י (מופיע גם בחז"ל ובמפרשים אחרים):

אַחַד הָעָם – המיוחד בעם זה המלך

לדעתו של רש"י, מדבר כאן אבימלך על עצמו. הוא נבהל מן האפשרות שהוא היה לוקח את רבקה, בדיוק כמו שקרה שנים לפני כן עם שרה. לעומתו מפרש החזקוני:

אַחַד הָעָם – כפשוטו אחד מן העם הן גדול הן קטן

כלומר, אין הבדל מי יהיה זה שיקח את רבקה, בכל מקרה זה יהיה מקרה חמור.

על מה מסתמכים שני הפירושים ? כנראה על הפעם הנוספת היחידה בה מופיע הביטוי בתנ"ך:

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אַבְנֵר הֲלוֹא אִישׁ אַתָּה וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶל אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ כִּי בָא אַחַד הָעָם לְהַשְׁחִית אֶת הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ (שמואל א פרק כו, טו)

הסיפור שם מתאר את ההתגנבות של דוד אל מחנה שאול המלך. במקום להרוג את שאול, מעדיף דוד לקחת את חניתו וצפחת המים שלו, כהוכחה לכך שהיה יכול לפגוע בו ונמנע מכך. במילים שצוטטו כאן, מוכיח דוד את שר צבא שאול – אבנר, על כך שלא שמר כראוי על המלך.

כאן, הפשט הוא שהביטוי אַחַד הָעָם הוא האדם הפשוט, להבדיל מן הביטוי אִישׁ, המופנה כלפי אבנר, ובא לתאר אדם חשוב. כך לומד החזקוני, גם על הביטוי הזה בפרשתנו.

רש"י, והמפרשים ההולכים בדרכו, ילמדו כנראה שהביטוי בשמואל נאמר על דוד, אחרי שכבר נמשח למלך (על אף שלא שרת בפועל), ולכן אַחַד הָעָם, הוא המיוחד שבעם.

אם נחזור לשאלת הטריוויה – אשר צבי גינצברג, הוא הסופר "אחד העם" (שתמונתו מופיעה כאן), שכנראה הבין את הביטוי, לא כרש"י אלא כחזקוני – האדם הפשוט, כמקובל בעברית של ימינו.

אך חשוב מכאן במישור העקרוני – יתכן ששני הפירושים נכונים ומשלימים זה את זה בפרשתנו. כאשר אנו שומעים על בעיות הקשורות בעניינים שבינו לבינה, אצל משרתי הציבור ונבחריו, אנו נוטים להזדעזע, ובצדק. אך קרוב לודאי, שהדברים אינם קורים רק "שם" למעלה. נבחרי הציבור מייצגים פעמים רבות את הלך הרוח בציבור כולו. כאשר אנו שומעים על מקרים קשים הקורים שם, עלינו לשאול את עצמנו, איזו אווירה בציבור מאפשרת מקרים בעייתיים שכאלה. אם נשכיל לתקן את האווירה בציבור כולו, יושפעו מכאן אחד העם ואחד העם, הן זה שלמעלה והן ההמון.

שבת שלום

יעקב (יוקי) מאיר

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0