פרשת ויגש – קרובים רחוקים

Photo by Dan Gold on Unsplash

בראשית

ויגש

קרובים רחוקים

אדם הסותר עצמו אינו מעורר תחושת אמון. מי שסותר עצמו תוך כדי דיבור, מעורר גיחוך. אך לעיתים, מרמזת לנו הסתירה, על תפיסה עמוקה יותר העולה מן ההרכבה של שני הצדדים, שבמבט ראשון, לא יכלו לחיות זה עם זה.

התגלותו של יוסף כלפי אחיו, מניעה את המהלך של הורדת משפחת יעקב בשלמותה, לארץ מצרים.

יוסף השליט האמיתי על הארץ, מבצע רפורמת קרקעות עצומה:

וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה: וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ:

מן ההתנהלות הזו, ניתן להסיק בבירור, ששום שיקולי  נדל"ן אינם מגבילים את יוסף בבחירותיו. ניתן אם כן לצפות, שיוסף ידאג לאחיו, וכמובן לאביו למיקום הטוב ביותר במצרים.

לאחר 22 שנות ניתוק כפוי, סביר גם להניח, שיוסף ירצה לפצות על החסר הגדול ולהושיב את אביו כמה שיותר קרוב אליו.

ועל רקע זה, מפתיעה מאוד בחירתו של יוסף, באומרו אל אחיו:

מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱ-לֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד: וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:

והתמיהה נובעת משני מרכיבים בדבריו:

  • מדוע הוא מושיב את אביו בארץ גושן, ולא קרוב אליו כמה שיותר ?
  • אם כבר הוא מושיב אותם רחוק, כיצד הוא אומר "והיית קרוב אלי" ?.

על השאלה השניה ניתן לענות כמובן, שהכוונה היא, קרוב יותר מאשר אתה נמצא עכשיו, בארץ ישראל, אך עדיין נשאר טעם מוזר של סתירה בדבריו של יוסף – אם אתה רוצה את אביך קרוב אליך באמת, מדוע לא לעשות זאת בשלמות, ולהושיב אותו ממש לידו.

יתכן, שיוסף בסתירה המובנית שבדבריו, מלמד אותנו פרק חשוב, ביחסי הורים – ילדים.

המעבר מן החיים בבית ההורים, לחיים בבית משל עצמך, כרוכים בשינוי גדול, מהותי, וקשה. פעמים רבות, מנסים ההורים, או הילדים, לרכך את המעבר הזה, על ידי השארות במקום קרוב אלו לאלו. הקירבה יכולה להתבטא במרחק גיאוגרפי, או בהמשך התלות, באופן כלכלי או אחר.

אך הניסיון מלמד, שכאשר העזיבה אינה ברורה לשני הצדדים, נוצרות בעיות המונעות מן הצעיר לבנות את ביתו כראוי. הרווח מן הקירבה, הופך פעמים רבות במהירות, לחוסר יכולת ניהול הבית, ואף למריבות קשות. ולהפך, כאשר ההתנתקות מבוצעת בצורה ברורה, היחסים עם ההורים הופכים לטובים יותר.

לכן, ברוח דברי התורה בפרשת בראשית: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", מציע יוסף לאביו, לשבת קצת רחוק ממנו, בארץ גושן, ודווקא על ידי כך "וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי"

את הלקח הזה צריכים לזכור שני הצדדים – ההורים, והילדים – להתרחק קצת כדי להרוויח את הקרבה.

שבת שלום

יעקב (יוקי) מאיר

"לכו נרננה" ובית המדרש הידידותי "חברותא"

רעננה

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0