פרשת תרומה – ויקחו לי תרומה

שמות

תרומה

תקחו את תרומתי

אנו נמצאים השבוע, בתחילתה של דרך ארוכה הנמשכת לאורך 5 פרשות, ובה מסופר על הציווי על עשיית המשכן, ועל כל השלבים עד השלמת בנייתו.

הפסוקים הפותחים את הפרשה, עוררו את המפרשים, להבין את הפועל שבו השתמשה התורה:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:

הפסוקים האלו, שנראים במבט ראשון מובנים מאליהם, אינם פשוטים כלל ועיקר. מהו הציווי המופיע בפסוקים אלו ? לכאורה, הקב"ה מצווה את משה לומר לבני ישראל לתרום למלאכת המשכן. המטרה של ציווי זה היא כמובן לאפשר את בנייתו של המרכז הרוחני של עם ישראל.

אך אם זהו ההסבר, היינו יכולים לצפות לשימוש בפועל אחר:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתְנוּ לִי תְּרוּמָה, כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ יִתֵּן אֶת תְּרוּמָתִי

אך התורה משתמשת בפועל ל.ק.ח במקום בפועל נ.ת.ן. מה מצווה הקב"ה את משה במילים אלו ?

יתכן שעיון במילים הבאות, יצייד אותנו בהבנת מהותה של הפקודה. מייד לאחר הציווי הזה, מופיעה רשימה ארוכה של חומרים שלהם זקוקים לבניין המשכן:

וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן:

הקב"ה מצווה את בני ישראל לבנות את המשכן. נתאר לעצמנו כיצד היה מתבצע הפרוייקט הזה היום. משה רבנו היה מוציא מכרז לכל איש ישראל המעוניין לבנות את המשכן. ההצעות היו נבחנות לפי מדדים של מחיר, איכות, זמן וכדו', ומבין כל המועמדים היה זוכה אחד להקים את המשכן. בצורה זו היינו משיגים את התוצאה הטובה ביותר, לפי המדדים שנקבעו.

אך צורת העבודה הזו, מחטיאה מטרה חשובה מאוד – השיתוף. הקב"ה מעוניין, שכל אדם מישראל, יוכל להרגיש שותף בבניין המרכז הרוחני של העם. בעקבות כך, יוכל להרגיש כל אחד קשר אמיתי לבית ה', ולא לחשוב על עצמו כאורח.

אם כך, נוכל להבין את הציווי אחרת. הקב"ה אינו רוצה לומר למשה כאן שבני ישראל צריכים לתת, אלא לצוות עליו למצוא את הדרך לשתף כל אדם בבניין המשכן:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:

אמור לממונים על מלאכת המשכן, שהם חייבים לקבל מכל איש ישראל שיביע נכונות לתרום, לבל ישאר אדם שאין לו חלק ונחלה במשכן. ואיך נדאג לכך שכל אחד יוכל לתרום ? כאן מופיעה הרשימה הארוכה והמפורטת של החומרים שנועדו לבניית המשכן. אם לא מצאת זהב לתרום, תוכל לתרום כסף או נחושת. אם לא מצאת מתכת, תוכל לתרום סוגי בדים, עורות, עצים, שמים או אבנים יקרות. הרשימה המפורטת מאוד, מבטיחה את האפשרות של כל אדם מישראל לתרום ולהיות שותף.         אם כך, נוכל להבין באור אחר את הפסוק הבא בתור:

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

אם כל אדם מישראל הוא שותף במלאכת עשיית המשכן, הרי שהקב"ה איננו שוכן במשכן, במובנו המצומצם, אלא בתוך כל אחד ואחד מבני ישראל.

וכך מלמדת אותנו התורה, לנסות בכל דרך, לרתום כמה שיותר אנשים לכל משימה חשובה, כדי שכל אחד ואחד מן הקהל, ירגיש שותף, ובצדק.

שבת שלום

יעקב (יוקי) מאיר

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0