פרשת חֻקת

במדבר

חקת

אוהב שלום ורודף שלום

הפתגם הידוע אומר: 2 יהודים, 3 דעות … קשה מאוד למצוא אצל עם ישראל, תמימות דעים בקשר למשהו. והנה בפרשתנו, אנו מוצאים מאורע עצוב, המצליח לגרום לאחדות עם ישראל כולו:

וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל:

אחדות כזו לא זכורה בעם ישראל, כמעט בשום הזדמנות. לשם השוואה, נציב כאן את הפסוק המדבר על תגובת עם ישראל על מותו של משה רבנו, זמן קצר אחר כך:

 וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה (דברים לג ח)

הביטוי כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל איננו מופיע במיתתו של משה, כמו במיתתו של אהרן.

חז"ל שהיו רגישים לשינויים כאלה השוו בין אהרן למשה ואמרו (מדרש אגדה (בובר) במדבר פרק כ):

ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל. [גדול מה] שנאמר באהרן, יותר ממה שנאמר במשה, [במשה] לא בכו אותו כי אם האנשים, אבל באהרן בכו אותו האנשים ונשים, לפי שהיה רודף שלום ואוהב שלום ומשים שלום בין איש לאשתו ובין אשה לחברתה …

אך מצאנו פירוש נוסף למילים כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וכדי להבין אותו, ניזכר בדין של רוצח בשוגג. התורה מחייבת את הרוצח בשוגג, לגור בעיר מקלט ואומרת (במדבר לה כח):

כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ:

מכאן אנו יכולים להסיק, שגם אם הכהן הגדול, הוא איש אהוד מאוד, יהיו כאלה שישמחו במיתתו –  כל הרוצחים בשוגג המחכים, לעיתים שנים רבות, לחזור לביתם. על סמך זה אומר ה"משך חכמה":

אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן וכו' כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. פירוש, הכתוב מספר לנו בזה שלא היה כל הארבעים שנה רוצח נפש בשוגג שהיה נגלה למחנה לויה, והיה נפרד מביתו וממשפחתו. שאם היה, הלא חזרו במיתת אהרן – "מות הכהן הגדול" (להלן לה, כה) – והיה להם לשמוח.

כלומר, התורה, בהוסיפה את המילה כֹּל, אומרת לנו, שלא היה יוצא מן הכלל, ששמח במיתת אהרן, כלומר, לא היה רוצח בשוגג, כל ימיו של אהרן.

האם אלו פירושים חלוקים ? לא דווקא. נראה  ששניהם אומרים את אותו הדבר, מכיוונים שונים.

סטטיסטית, ניתן היה להעלות על הדעת, שכמות הרציחות בשוגג, תלויה במספר האנשים הגרים במקום[1]. רציחה בשוגג היא תופעה שאינה מכוונת, והיא קורית פעם ב… ללא כוונה. אך חז"ל מסבירים במסכת מכות, שהסיבה שבעבר הירדן המזרחי, בו שהו רק 2 וחצי שבטים, היו 3 ערי מקלט, כמו בעבר הירדן המערבי בו גרו 9 וחצי שבטים, היא מכיוון ששם היה שכיחים רוצחים. כיצד אפשר להבין תופעה של שכיחות יתר של רצח בשוגג ? התשובה לכך היא האווירה הציבורית. במקום בו ישנו זלזול בחיי אדם, שכיחות גם יותר תאונות. במקום בו ערך חיי אדם חשוב, נזהרים גם מרצח בשוגג.

אם כן, אהרן, שתכונתו הייתה – אוהב שלום ורודף שלום, שאיננו נח עד שמשים שלום בין אדם לחבירו, גורם בכך לא רק להשכנת השלום במקרים הרבים בהם טיפל, אלא גם ליצירת אווירה ציבורית של שלום, אווירה המובילה לכבוד הדדי, לנתינת חשיבות לזולת ולחייו, ולביטול רצח בשוגג.

כאשר אנו מכינים תוכניות למניעת רצח בשוגג, כגון מוות מיותר בתאונות דרכים, חשוב לשים את הדגש לא רק על תשתיות ואכיפה, אלא גם על החינוך והדוגמא האישית לחשיבות חיי אדם, וההתחשבות בזולת, כך שממילא יעלה הרצון לשמור עליהם מכל משמר.

שבת שלום

יעקב (יוקי) מאיר

[1]  כאשר שאר התנאים, כגון אמצעים טכנולוגיים וכו' שווים

כתיבת תגובה

Item added to cart.
0 items - 0